גזר דין בתיק ת"פ 36344-04-12

1.                 הנאשם הורשע עפ"י הודייתו, במסגרת הסדר טיעון שכלל כתב אישום מתוקן, בעבירות שעניינן שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: " החוק") וכניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

2.                 מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 8.1.12 בשעה 20:00 לערך, הגיע הנאשם יחד עם שניים אחרים שזהותם אינה ידועה, לבית פרטי בנתניה (להלן: " הבית") בו מתגוררת ל.ג, קשישה ילידת 1917 (להלן: " המתלוננת") יחד עם מטפלת זרה הסועדת אותה. במועד האמור שהה הנאשם בארץ שלא כדין. בסמוך להגיעם לבית, עטו השלושה כפפות לידיהם וחבשו כובעי קפוצ'ון.

3.                 השלושה נכנסו למרפסת הבית מן החצר, והנאשם סימן למטפלת לפתוח את דלת המרפסת. זו סירבה, או אז בעט הנאשם בדלת, שבר את פין הנעילה והשלושה נכנסו לבית, כאשר לפחות שניים מהם אוחזים בידם מברג וצועקים: "כסף, כסף". הנאשם סימן למטפלת בידו לשתוק. אחד מהשלושה תפס את המתלוננת בידה והצמיד אותה לקיר. אחר, תפס את המטפלת בידה וגרר אותה בכוח לחדר השינה בעודו מחזיק מברג באורח מאיים ומכוון אותו לעברה.

4.                 בהמשך, הורה הנאשם למתלוננת ולמטפלת לשבת באזור המטבח ולא לזוז, בה בעת  שהאחרים ביצעו חיפוש בחדרים בכוונה למצוא חפצים יקרי ערך וכסף.

5.                 הנאשם נטל מהמטפלת את מכשיר הפלאפון שלה וניסה לכבותו. בהמשך, הורה לה שלא להזעיק משטרה.

6.                 השלושה נטלו סכום של 600 ש"ח רכוש המטפלת, נרתיק ריק, מד לחץ דם ותכשיטים.

7.                 במסגרת הסדר הטיעון, עתרו הצדדים במשותף לעונש מאסר בפועל בן 30 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ש"ח.

על הנאשם

8.                 הנאשם, רווק כבן 21, תושב הרשות הפלשתינאית, הצעיר מבין עשרת אחיו. אביו נפטר לפני כ - 8 שנים, אמו עקרת בית. הנאשם התקשה ליתן אמון בשירות המבחן, השיב באופן לקוני לשאלות קצין המבחן וטשטש את הרקע לעבירות.

9.                 הנאשם מסר כי גדל בעזובה רגשית, על רקע מות אביו, בהיותו בן 13 ויחסים מעורערים עם אמו. הוא סיים 10 שנות לימוד ובהמשך התקשה לתפקד באורח יציב, ככל הנראה על רקע קשייו מאז מות האב. בשלב כלשהו עבר לישראל ועבד בעבודות מזדמנות. שירות המבחן העריך כי בהיותו בודד בישראל, התחבר לחברה שולית. הנאשם השליך האחריות לביצוע השוד על שותפיו לעבירה, אשר לדבריו איימו עליו  כי יפגעו בו אם לא ישתף עמם פעולה. עם זאת, הביע חרטה על מעשיו ונכונות לפצות את המתלוננת.

10.            בעברו שתי הרשעות קודמות; האחת בגין החזקת אגרופן משנת 2007, עת היה קטין והשנייה - מחודש 4/2012 בגין עבירות שעניינן ניסיון גניבת רכב, סיוע לפריצה לרכב ולגניבה מרכב, סיוע לחבלה במזיד לרכב וכן כניסה לישראל שלא כחוק, בעטין הוטלו עליו 6 חודשי מאסר. הנאשם הביע מצוקה נוכח חשיפתו לאוכלוסייה העבריינית במאסר אך עם זאת שומר על התנהגות טובה, לדבריו.

11.            שירות המבחן התרשם מצעיר חשדן וסגור המצוי בתהליך התדרדרות. בהינתן שיתוף הפעולה החלקי, שירות המבחן התקשה לעמוד על הנסיבות שהובילו לביצוע העבירות, אך העריך כי ביסודן עומדת בדידותו של הנאשם והצורך במסגרת שייכות. הנאשם התקשה לבחון דרכי התמודדות אלטרנטיביות עם קשייו, הביע עמדה קורבנית והשליך אחריות למעשיו על גורמים חיצוניים, באופן המגביר סיכון להישנות העבירות. בנסיבות אלו, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

טיעוני הצדדים לעונש

12.            הצדדים עתרו לכיבוד הסדר הטיעון בהיותו מאוזן והולם את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. ב"כ המאשימה, עוה"ד רעות אבירי, הטעימה כי על אף גילו הצעיר של הנאשם (21), מדובר במי שבעברו עבירות שב"ח, עבירות רכוש של רכב, וכן החזקת אגרופן או סכין. ההרשעה האחרונה הינה בגין עבירות שביצע בחלוף 3 חודשים בלבד מיום ביצוע העבירות דנן.

13.               כן צוינה לחומרא העובדה שהנאשם וחבריו בחרו בקורבנות חלשים,  קשישה חסרת ישע כבת 95 ומטפלת זרה. יחסו המצמצם של הנאשם לעבירות וניסיונו להשליך את האחריות להן על האחרים, אף הוא נזקף לחובתו, כמו גם העדר המלצה טיפולית והסכנה הנשקפת מהנאשם.

14.               ב"כ המאשימה ציינה, כי הסדר הטיעון הושג בהסכמת בתה של המתלוננת, בהיותו תואם את רף הענישה הנוהג בעבירות דומות. בנסיבות אלו, עתרה ב"כ המאשימה לכבד את הסדר הטיעון ולגזור על הנאשם את העונשים המוסכמים.

15.               ב"כ הנאשם, עוה"ד מסארווה, הוסיף כי הסדר הטיעון מאזן נכונה בין חלקו של הנאשם בביצוע העבירות לחלקם של האחרים. כן הטעים את גילו הצעיר של הנאשם ומאמציו הכבירים לגייס את כספי הפיצוי בסך 5,000 ש"ח חרף המצוקה הכספית בה הוא מצוי, כראיה לחרטה שהוא חש בגין מעשיו. כן ציין, כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בביצוע העבירות ובכך, חסך את העדת המתלוננת והמטפלת וכן, חסך מזמנו של בית המשפט. הודגש, כי זה מאסר ראשון משמעותי של הנאשם. לפיכך,  אף הסנגור עתר לאימוץ הסדר הטיעון.

דיון והכרעה

16.            מעשי הנאשם חמורים ומכוערים. בהיותם בחבורה, שדדו הנאשם ושותפיו לעבירה את המתלוננת באורח מתוכנן מראש, תוך שהם מצוידים באמצעי הסוואה - כפפות וקפוצ'ונים וכשבידיהם מברגים. הנאשם והאחרים ניצלו את גילה של הקשישה (95) והעובדה כי הינה מתגוררת לבד עם מטפלת זרה, לצורך ביצוע השוד. ביחד, המיטו השלושה חתתם על המתלוננת והמטפלת, אם בצעקות, אם באיומים ובאלימות. בהתנהגות בריונית לשמה, שברו בני החבורה את דלת המרפסת, אחד מהם גרר את המטפלת בכוח, על רצפת הבית, מחדר אחד למשנהו ואחר תפס את המתלוננת והצמידה לקיר, או אז ביצעו את זממם ונטלו רכוש מהבית, לרבות 600 ש"ח ותכשיטים, תוך שהנאשם משגיח על המתלוננת והמטפלת ומורה למטפלת שלא להזעיק את המשטרה.